רויטל פאלקה עובדת מרפרנס חיצוני, זיכרון המוביל לחיפוש אחר דימוי מצולם של סצנות יומיומיות המתרחשות ליד הבית כדרך אגב. היא מנסה למצוא בעיר את נקודת החיכוך בין העצור והפראי שבטבע ובאדם. עבודתה היא איור תלת מימדי של סיטואציה סתמית (אנשים מחכים בתור בבית מרקחת), המקבלת זרקור ומאלצת התבוננות ובחינה תחושתיים של "איך" במקום של "מה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה